החלטה בתיק פש"ר 986/04

לפני בקשה לאישור הסדר נושים.

הרקע

1.         החייב, יליד 1948 נשוי ואב ל-11 ילדים, הקים בזמנו חברה שעיקר עסוקה בגידור בטחוני ואזרחי. גם טרם פעילותה של החברה בשנת 2002, עסק החייב באותו תחום, ובמסגרת עבודתו לקח על עצמו התחייבויות אישיות. בסופו של יום, בעקבות המצב הכלכלי במדינה, והמיתון בענף שבו עסק, הוא נקלע לקשיי נזילות וחובותיו הצטברו.

סכום החובות עומד כיום ע"ס 1,568,980 ש"ח. יצוין כי מירב רכושו של החייב הוזרם לעסקו.

ההסדר המוצע

2.         החייב מציע לנושיו לשלם כ-45% מגובה החובות.

בישיבה מיום 3.11.05 חזר הנאמן הזמני (להלן: הנאמן) על מהות ההסדר. לבקשת עו"ד דרזנר, ב"כ בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק), חוייב הוא להגיש רשימת נושים ופירוט סכומי הנשייה, ולקטלג את החובות לקבוצות.

הנאמן הזמני עשה כן, ובתגובתו מיום 13.11.05 אכן פירט את הדרוש.

מן הפרוט עולה כי הנושה הגדול ביותר הינו בנק אוצר החייל (300,669 ש"ח), אחריו בנק מרכנתיל דיסקונט (281,312 ש"ח), והבנק, אחד המתנגדים לאישור ההסדר, נמצא במקום הרביעי.

דיון

3.         למעשה אין התנגדות לאישור ההסדר גופו על ידי הבנק, אלא שהאחרון מתנה את הסכמתו בתנאים:

קבלת פסק דין כנגד החייב במטרה שאם הוא לא יעמוד בהסדר, לא יהא צורך בחידוש ההליכים נגדו; שכ"ט הנאמן יחול על החייב; יצומצמו מועדי התשלומים שלא מהווים הפרת ההסדר, וכי הבנק יהא רשאי להמשיך בהליכים נגד מושך השיקים.

הנאמן מתנגד לדרישה שיינתן פסק דין כאמור, והנושים שהיו נוכחים בדיון הודיעו כי אם אחליט כך,הרי שהדבר אמור להיות נכון גם לגביהם.

אין בידי לקבל את בקשת הבנק, בעניין מתן פסק דין נגד החייב, שהרי בית המשפט אינו יכול לבדוק במסגרת דיון זו האם יש מקום ליתן פסק דין כנגד החייב בכל התיקים בהם הוא נתבע.

יוצא, אפוא, כי אם אעתר לבקשת בנק הפועלים בלבד, יהא בכך מתן יתרון לנושה מסוים ובבחינת "העדפת נושים".

עו"ד ח' קציר מציין בספרו דיני פשיטת רגל, אוצר המשפט, תוספת שלישית, ע' 603, מציין כדלקמן:

" הבדל יסודי קיים בין הענקה לבין העדפה. המעניק אינו חייב את נושא ההענקה או את שוויו למקבל. הוא נותן מתנה למקבל ובכך הוא מקטין את נכסיו (של המעניק). בעולת העדפה המצב שונה. קיים חוב של החייב לנושה. במקום שהנושה יקבל את כספו מהנאמן בפשיטת רגל, על פי דיני פשיטת הרגל, החייב העדיף את הנושה המסוים בכך ששילם לו את החוב או נתן לו נכס מנכסיו, על חשבון החוב או לפירעונו. מסת נכסי החייב לא נשתנתה, שכן חובותיו של החייב קטנו במקביל ליציאת הכסף או בנכס המועבר מכלל נכסי החייב. אולם, הפסול הוא בכך שהנושה זכה ביתרון לא הוגן לעומת נושיו האחרים של החייב."

(כן ראו פש"ר (י-ם) 121/95 אביחלק נ' אביחלק, תק-מח 96(1), 591).

4.         החוב לבנק הפועלים הינו סך של 194,832 ש"ח מתוך הסכום הנ"ל, לפיכך אינו מגיע כדי 25% מסך כל החובות. על פי סעיף 34 לפקודה, יש צורך בהסכמת 75% מהנושים.